<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד אזרואל

הנאשם וב"כ – עו"ד כהן

<#3#>

פסק דין ללא הרשעה

1. 1.             במסגרת הסדר דיוני מיום 14.12.2011, חזר בו הנאשם מכפירתו בעובדות כתב האישום ולאחר תיקונו הודה בהחזקת סם מסוכן מסוג חשיש שלא לצריכה עצמית - עבירה לפי סעיף 7(א)+7(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש) תשל"ג - 1973. על פי העובדות, ביום 12.7.2011 הנאשם החזיק ביחד עם אחר 2 פלטות של סם מסוג חשיש במשקל 199.3 גרם נטו, עוד על פי העובדות, במועד האמור וסמוך לשעה 20:10 נתפס אותו אחר נוהג ברכב כשהוא מחזיק בסם.

במסגרת ההסדר לא הורשע הנאשם באותה עת, ולבקשת סנגורו נדרש שירות המבחן להגיש תסקיר אודותיו אשר יבחן גם את שאלת ההרשעה והעונש.

1. 2.             בטיעוניו לעונש עתר ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס, תוך שעמד על חומרת העבירה, על העונש הקבוע בצידה ועל הצורך בענישה והרתעה בעבירות סמים. ביקש להרשיע את הנאשם והפנה להלכת כתב (ע"פ 2083/96) ולקריטריונים שנקבעו בבחינת המקרים המאפשרים ביטול הרשעה ובהדגישו כי במקרה בו מדובר בעבירות בהן הקורבן הוא הציבור הגמול לעבריין צריך ויתבטא ראשית בהרשעתו. הוסיף כי עניינו של הנאשם נדון טרם כניסתו של תיקון 113 לחוק ואילו היה צורך לקבוע מתחם ענישה כי אז זה הראוי בנסיבות המקרה לפנינו היה נע מחודשי מאסר בודדים שיכול ויבוצעו בעבודות שירות ועד 12 חודשי מאסר בפועל, ובכל מקרה לא היה כדי לחרוג ממתחם הענישה, וציין כי הנאשם במקרה לפניי אינו צרכן סמים ואינו נזקק לטיפול בעניין זה. באשר לתסקיר שירות המבחן טען כי אין ממש באמירה כללית של השירות לפיה הרשעה עלולה לפגוע באופן ממשי וקונקרטי בהשתלבותו התעסוקתית כאשר הדבר נטען בדרך השגרה ומבלי שנתמך במסמכים.

1. 3.             מנגד, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן, לבטל הרשעת הנאשם ולהסתפק בהטלת צו של"צ והתחייבות. עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם, גילו הצעיר, אורח חייו הנורמטיבי, עברו הנקי, הזמן שחלף מביצוע העבירה והעדר ביצוען של עבירות נוספות, הפקת הלקחים והשפעת ההרשעה באופן ממשי וקונקרטי בהשתלבותו התעסוקתית העתידית. ציין, כי מדובר בעבירת החזקה קונסטרוקטיבית שלמעשה בוצעה ביחד עם אחר אשר אותו אחר הוא שהחזיק פיזית בסם. עמד על השלכות מעצרו של הנאשם משך כשבועיים ימים לראשונה בחייו מאחורי סורג ובריח, והמשכו במעצר בית מלא משך 5 חודשים רצופים. הדגיש כי הנאשם לא צרכן סמים, לא עושה שימוש בסמים ובהתייחס לסוג הסם וכמותו אין מדובר בעבירת סמים מהחמורות, עוד הוסיף כי מדובר במי  שזו מעידתו הראשונה והיחידה אשר הגיע לאילת כדי ללמוד ולהתמחות, מעד ולמד לקחו. כיום הנאשם סיים לימודיו, חזר להתגורר בעיר הולדתו, עובד לפרנסתו ונמצא בקשר עם שירות המבחן משך שנה וחצי. לתמיכה בעתירתו לביטול ההרשעה הגיש והפנה לפסיקה במקרים דומים.

הנאשם בדבריו הביע חרטה על מעשיו.

1. 4.             בבר"ע 432/85 רומנו נ' מדינת ישראל (תקדין עליון 85(3) עמ' 737) אמר כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) כי לא ניתן לקבוע דפוסים נוקשים ומוגדרים מראש אמתי ישתמש בית המשפט בסמכותו להטיל מבחן ללא הרשעה, ובהמשך קבע כי אי הרשעה תתאפשר רק בנסיבות יוצאות דופן, בהן אין יחס סביר בין הנזק הצפוי מן ההרשעה בדין לבין חומרתה של העבירה.

בבסיס בחינת שאלת הרשעתו או ביטול הרשעתו של נאשם, עומד הכלל אותו קבעה הפסיקה ולפיו משנמצא שאדם ביצע עבירה עליו להיות מורשע בדין. אי הרשעה הוא החריג, והסמכות לסטייה מן הכלל נתונה לבית המשפט רק במקרים חריגים ויוצאי דופן (ראה ע"פ 2513/96 מדינת ישראל נ' ויקטור שמש נ(3) 682, עמ' 683). בע"פ 2083/96 תמר כתב נ' מדינת ישראל, כב' המשנה לנשיא, השופט שלמה לוין, מנה מספר שיקולים המהווים, מבלי שיהיו ממצים, חלק משיקולי בית המשפט שלא להרשיע נאשם. ביניהם טיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה, האם מדובר בעבירה ראשונה או יחידה של הנאשם, הסבירות שהנאשם יעשה עבירות נוספות בעתיד, מעמדו ותפקידו של הנאשם, מידת הפגיעה של העבירה באחרים, יחסו של הנאשם לעבירה, והשפעת ההרשעה על תחומי פעילותו ודימויו העצמי של הנאשם, לרבות אופיו ועברו ועוד קבע: "הימנעות מהרשעה אפשרית אפוא בהצטבר שני גורמים: ראשית על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם, ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים על ההרשעה בלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים המפורטים לעיל".

5.        הנאשם לפניי, הודה בהחזקת סם מסוג חשיש במשקל של 199 גרם נטו, שלא לשימושו העצמי, אין חולק כי מדובר בעבירה חמורה שפגיעתה היא גם במעגלים שונים בחברה, ועל החשיבות במלחמה בנגע הסמים וחלקו של בית המשפט במלחמה זו נכתב כבר רבות.

אי הרשעה בעבירות סמים נמצא בעיקר במקרים של צריכה עצמית ובסוגי סם שאינם מהקשים שבפקודת הסמים וכשמדובר בעבירה ראשונה.  חומרת העבירה בהחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית, מחייבת, בדרך כלל, הרשעה ואף הטלת עונש מאסר בפועל. לאי הרשעה יידרש מכלול נסיבות חריג ונסיבות מקלות בעשיית מעשה העבירה. פסקי דין במסגרתם לא הורשעו נאשמים בביצוע עבירה של החזקה שלא לצריכה עצמית, אינם שכחים כמו בעבירות של צריכה עצמית, אולם גם ניתן למצוא פסקי דין שבהם נמנע בית המשפט מלהרשיע נאשמים בעבירות אלה הגם שביצעו את אותן עבירות בנסיבות חמורות יותר מהמקרה לפניי ואף בעבירות של סחר בסמים. לצד חומרת העבירה יש לשקול ולבחון את טיבה ונסיבות עשייתה.

החזקתו של הנאשם בסם היא קונסטרוקטיבית והגם שאין בכך כדי להפחית בכך מאשמו של הנאשם, יש בכך ללמד על נסיבות עשייתה. מעובדות כתב האישום עולה כי הנאשם נתפס מחזיק בסם מסוג חשיש ביחד עם אחר, לאחר שבשעה מאוחרת יותר נתפס האחר כשהוא נוהג ברכב ללא הנאשם ומחזיק בכמות הסם האמורה - נסיבות אלה הגם ואין בהן לשנות מהוראת האישום בעבירה וכאמור, מצביעים על מידת מעורבותו של הנאשם וחלקו בביצוע העבירה, אשר אין חולק היא פחותה מחלקו של האחר.

אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הגיש שירות המבחן הגיש שני תסקירים, מהם עולה כי  הנאשם רווק מתגורר עם הוריו ועובד כטבח בבית קפה "שילת" בפתח תקווה. סיים 12 שנות לימוד, שירת שירות מלא בצה"ל אם כי גילה בעיות התייצבות בשלם נשפט וממשיך לשרת במילואים. בשנת 2009 עבר להתגורר באילת לצורך לימודי טבחות, סיים קורס טבחות בקמפוס אילת ובמקביל עבד כטבח במלון "דן" ובתקופה זו ביצע את העבירה הנדונה. מאז שחרורו ממעצר הבית השתלב במסגרות תעסוקתיות שונות כטבח, ומעסיקו דיווח כי הנאשם חרוץ, יסודי ואמין.

שירות המבחן התרשם כי לא קיימת לנאשם בעיית סמים או נזקקות טיפולית, התרשם שמדובר במי שעושה מאמצים לנהל אורח חיים יציב, מתפקד ומזה כשנה וחצי עובד באופן מסודר, וכי סיכוי להישנות העבירה הינו נמוך. וסופם של דברים המליץ לבטל את ההרשעה ולהטיל צו של"צ בהיקף 150 שעות.

באשר להרשעתו טען ב"כ הנאשם, כי ככל ויורשע יהיה בכך לפגוע בעתידו התעסוקתי, ופגיעתו תהא בלתי מידתית ביחס למעשה אותו ביצע, שירות המבחן התרשם אף הוא מפגיעה צפויה וכאמור המליץ על אי הרשעה.

הנאשם סיים לימודיו וכיום עובד כטבח. הגם שהטענה בקשר לפגיעה באפשריות תעסוקה עתידיות נטענה באופן כללי, אני סבורה כי לאור גילו הצעיר לא ניתן לקבוע חד משמעית כי לא תיתכן פגיעה כזו. לכשמדובר בנאשם שהוא צעיר בגילו, עברו נקי מכל הרשעה, מקיים אורח חיים נורמטיבי, למד מקצוע, עובד ושואף להתקדם בתחום התמחותו - לא רק שקיימת האפשרות כי מקומות עבודה מסוימים עלולים להסגר בפניו, אלא ובנוסף, יפגע דימויו העצמי וזה אינו צריך להוכחה. התהליך הארוך שנוצר בקשר שבין הנאשם לבין שירות המבחן משך למעלה משנה ומחצה, מלמד על הנאשם ולא מעט, על רצונו להישאר נקי מהרשעות, על החשיבות שהוא רואה בכך שאחרת לא היה שם עצמו בידי השירות תקופת זמן כה ארוכה כשהוא מגויס כל כולו לתהליך. מכאן כי הרשעה למי שרואה עצמו כמנהל חיים נורמטיביים ומקיים אותם הלכה למעשה לפני ביצוע העבירה וגם אחרי, למי שמעד פעם אחת ויחידה - היא בבחינת עונש בלתי מידתי על רקע נסיבות ביצוע העבירה וחלקו בה. אשר על כן, על רקע המלצת שירות המבחן ולאור מכלול נסיבות המקרה החלטתי כי זה מצדיק הימנעות מהרשעה.

6.        מכל האמור, ולאחר שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה אני מחייבת אותו כדלקמן:

הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 150 שעות בהתאם לתוכנית שיערוך עבורו שירות המבחן. הובהר לנאשם כי הפרת צו השל"צ עשויה לגרום להפקעתו ולחידוש המשפט ולדיון מחודש בשאלת ההרשעה והעונש. ככל שיהיה צורך בשינוי מקום ההשמה, ניתן יהיה הדבר להיעשות על ידי שירות המבחן, תוך דיווח לבית המשפט, ללא צורך במתן החלטה.

הנאשם יחתום על התחייבות בסך 5,000 ₪ אשר יהיה עליו לשלם באם בתוך שנה מהיום יעבור על עבירה לפי פקודת הסמים המסוכנים.

ניתן צו להשמדת המוצגים – סמים.

זכות ערעור תוך 45 ימים מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום י"ט חשון תשע"ד, 23/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי קרן שטרית